שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' דנילוב ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב המבוטח על ידי התובעת בתאונה שארעה ביום 24.9.10.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק הדין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984.

1.הנהגת ברכב התובעת (להלן, ולשם הנוחות: "התובעת") טוענת כי בעת שפנתה ימינה, סטתה לפתע, שמאלה, מונית שחנתה בצמוד למדרכה מצד ימין (לפני מעבר חציה), ופגעה בצידו הימני של רכבה.

2.הנתבע (נהג המונית) טוען, מנגד, כי עמד לפני מעבר חציה שנמצא בתוך פניה ימינה, והוריד נוסעת, כאשר לפתע הרגיש שפשוף מצידו השמאלי וראה כי רכב התובעת פוגע במונית בעת שהוא עוקף אותו משמאל על מנת לפנות ימינה. הנהג הוסיף כי בעת התאונה הוא כלל לא היה בנסיעה אלא עמד.

3.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, וכן את עדות בתה של התובעת (אשר ישבה לידה בעת התאונה), ולאחר שעיינתי בכל המסמכים שהוצגו בפניי, ובכלל זה: חוו"ד שמאי, טופסי הודעות לחב' ביטוח, תמונות הרכב הניזוק, ותמונת מקום התאונה, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 7,150 ₪ בצירוף שכ"ט בסך 850 ₪ והחזר אגרה.

4.בקביעה זו נתתי דעתי, בין היתר, לדברים הבאים:

א. הנני מקבלת את עדות התובעת, שהייתה מהימנה ונתמכה בעדות בתה, לפיה התאונה ארעה כתוצאה מסטייה שמאלה של נהג המונית לאחר שסיים להוריד נוסעת וביקש להמשיך בנסיעה. כתוצאה מהסטיה השתפשפה מכונית התובעת במונית לכל צידה הימני.

מהתמונה שהוצגה בפני עולה כי מדובר בפניה רחבה מאוד, כך שאין כל סבירות בקבלת גרסת הנתבע לפיה רכב התובעת היה צריך לעקוף אותו, ועל כן שפשף אותו בעת שעמד. מהתמונה עולה בבירור כי לא היתה כל מניעה לבצע פניה ימינה במקביל למונית ולא לפגוע בה, ואין כל סבירות "בעליית" רכב התובעת על המונית.

ב. נהג המונית עצר במקום אסור שמסוכן לעמוד בו, ושאינו מיועד כלל לעצירה (סימון אדום לבן), ובתוך פניה.

ג. נהג המונית לא זימן לעדות את הנוסעת שישבה ברכב, אשר יכולה היתה לאמת גרסתו לפיה התאונה ארעה בעת שהיה בעצירה ולא כתוצאה מסטיית רכבו שמאלה.

ד. עדות נהג המונית לפיה במעבר החציה עמדו אנשים שלא היה ברור אם הם מתכוונים לעבור או לא, מחזקת את גרסת התובעת לפיה נהג המונית נאלץ לסטות שמאלה עם תחילת נסיעתו, ולא יכול היה להמשיך בנסיעה ישר.

ה. יחד עם האמור לעיל, יש מקום להטיל אשם תורם מסויים גם על התובעת אשר ראתה את המונית עומדת, בתוך הפניה ימינה, ויכולה היתה לצפות כי הנתבע יחל בנסיעה. לו היתה נצמדת בעת הפניה לצד שמאל – אזי - על אף סטיית המונית יתכן וניתן היה למנוע את ה"מפגש" בין הרכבים או לחילופין להקטין הנזק.

5.בשקלול האמור לעיל, ובצירוף עניינים נוספים שלא פורטו עקב מהות ההליך, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 7,150 ₪ בצירוף שכ"ט בסך 850 ₪ והחזר המחצית הראשונה של האגרה.

בשל ההסכמה שניתנה לסיום ההליך על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א', ניתן פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, ובאם שולמה, היא תושב לתובעת.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: